תופעה אלרגית הינה למעשה שיבוש במנגנון מע' החיסון הגורם לתסמינים המהווים מעין תגובת רגישות יתר לחלבון זר – אנטיגן. הנזק הגופני שהתגובה גורמת גבוהה עשרות מונים מהפוטנציאל הנזקי של האנטיגן עצמו. מערכת החיסון בגוף מתמודדת ולוחמת באנטיגנים כל העת, חלקם עשויים לעורר תגובה אלרגית ולכן נקראים אלרגנים. התגובה לאלרגן בדר"כ אינה באה לידי ביטוי בחשיפה הראשונה. בשלב זה נוצרת דלקת מקומית רגילה כתגובה לאנטיגן – עם מחזור הדם מגיעים תאי דם לבנים מסוגים שונים. הנויטרופילים לוחמים ומפרקים את האנטיגן, המונוציט מאקרופג תוקף ו"בולע" אותו ושניהם "מציגים" חלקים ממנו לתאי לימפוציט מסוג B על מנת שייצרו כנגדו נוגדנים ייחודיים- נוגדני IgG   , נוגדנים אלו יילחמו ביתר קלות באנטיגן כאשר הגוף יתקל בו שנית. הבעיה נוצרת כאשר בחשיפה שניה מע' החיסון משחררת נוגדנים מסוג IgE במקומם. סדרת נוגדנים אלו נוצרו בתהליך האבולוציוני ללחום במיני פרזיטים ותולעים. אלו ברובם נגרעו מרשימת האנטיגנים ונוצרה מעין "אבטלה" של נוגדנים אלו. ייצור נוגדני IgE ושחרורם מקורם בקודים תורשתיים. הגוף מחליט לשחררם ללחום באנטיגן אך במקום ללחום באנטיגן – אלרגן, תאי המסט מגורים לשחרור מוגבר של חומרים ביניהם היסטמינים. ההיסטמין מופרש בתגובה דלקתית המלווה לוחמה נורמלית באנטיגן, אולם במקרה אלרגיה אין למעשה מלחמה כנגד החומר הזר, אלא רק תסמינים מוגזמים המזיקים לכשעצמם.
תגובת הגוף להיסטמין  עשוייה לקבל גוון עדין כדוגמת גירוד קל, חולשה, עיטוש ופריחה עורית. אך, לעיתים יתפתחו סימפטומים אלרגייים קשים ומסוכנים, מלווים בסחרחורות, שיעול, קשיי בליעה ונשימה, כאבי בטן, ירידה בלחץ הדם וחנק עד אובדן הכרה- שוק אנפילקטי.
למוצרי המכוורת ולתוצרי הדבורה יש להתייחס מראש כחומרים אלרגנים ולנהוג בזהירות הראויה. ארס הדבורים בעל יכולת השפעה יתרה על מע' הגוף ובתגובה דלקתית הגוף מפריש היסטמין. כמו כן, הארס מכיל במרכיביו חומרים דמויי היסטמין ועודף היסטמין עשוי לעורר תגובה קשה המוזכרת לעיל. אבקת הפרחים ידועה כחומר אלרגני,למרות שבדר"כ הרגישות המקובלת היא לאבקנים הנישאים ברוח והרגישות מקורה בגירוי דרכי הנשימה ולא בבליעה. גם הדבש והפרופוליס מכילים בתוכם ממרכיבי הפולן ויש לקחת זאת בחשבון הדבש זוכה להכרה רחבה באוכלוסיה אך לשאר מוצרי המכוורת (פולן ופרופוליס) ולתוצרי הדבורה (ארס,מזון מלכות ודונג) רבים טרם נחשפו והמפגש עם חומרים אלו מחייב זהירות ומתינות.

בדיקת אלרגיה
לפני כל טיפול על המטופל לעבור בדיקת אלרגיה
ניתן לבצע בשלושה אופנים:

1. בדיקת דם בקופ"ח המזהה נוגדני IgG לארס הדבורים

2. בדיקת אלרגיה בקליניקה – בבדיקה זו מוחדר מעט ארס לעור. המטפל מפריד העוקץ מן הדבורה ומחדיר לעור לזמן קצר מנה קטנה מהארס תוך מעקב אחר התגובות. המטפל מגובה בכל האמצעים הנדרשים לטפל במטופל במקרה של אלרגיה ועל המטופל להסמיכו לבצע זאת.

3. אפשרות נוספת היא ביצוע אותה בדיקה עורית ע"י רופא. הרופא יזריק (באמצעות מזרק) מידה קטנה ומרוכזת של ארס לעור כפי שמתואר באופציה השניה.